<h1>פסקי או"ז הלכ' הודאת בעל דין</h1>
<h2>דף מ:</h2>
חמשה עניני הודאה כל היכא דתבעו בב"ד והודה בב"ד, אע"ג דלא אמר אתם עדיי, אינו יכול לומר משטה אני בך, וכל שכן לא היו דברים מעולם. והיכא שהודה מפי עצמו בב"ד ולא אמר אתם עדיי לא המודה ולא שכנגדו ושתיק ליה, המודה יכול לחזור בו ולומר לא היו דברים מעולם בעצמו וכ"ש משטה אני בך. והיכא שתבעו חוץ לבית דין והודה לו ואמר המודה "אתם עדיי" או שכנגדו והמודה שותק לו, אינו יכול לומר משטה אני בך. וכ"ש להד"ם. והיכא שהודה לו מעצמו חוץ לבית דין ואמר המודה אתם עדי, אינו יכול לומר משטה אני בך וכ"ש להד"ם. והיכא שהודה לו מעצמו חוץ לב"ד, ולא אמר המודה אתם עדיי, אלא שכנגדו אמר אתם עדיי, מצי למימר להד"ם וכ"ש משטה אני בך. ולהסתלק מן הדבר, כגון האומר לחבירו נתתי לך שדה פלונית והלה אומר לא זכיתי בה מעולם, הויא הודאה אפילו חוץ לב"ד, ואפילו לא אמר אתם עדיי, ויכול הנותן לחזור ולזכות בה אם ירצה, וכשטוען משטה אני בך, או שהודה שלא להשביע את עצמו, חייב לישבע שלכך נתכוין. וכ"ש כשאומר מנה לויתי ממך ופרעתי לך, שחייב שבועה, אע"ג דלא תבע ליה אלא על פי הודאת עצמו. וטענת משטה אני בך, אי לא טעין לא טענינן ליה.
<h2>דף סד.</h2>
זה אומר כך וזה אומר כך והשליש אומר כך, השליש נאמן משניהם. אימתי כשהשלישות יוצא מתחת ידו, אבל אין השלישות יוצא מתחת ידו אין השליש נאמן אלא הרי הוא ככל אדם. ואפילו היכא דלית ליה מיגו השליש נאמן ואפילו בלא שבועה. נאמן הדיין לומר לזה זיכיתי ולזה חייבתי בזמן שהדין לפניו, אפילו בשאר דין שאינו שודא דדייני.
